% אנטי שבירות הוא תכונה של מערכות שמתעצמות כאשר הן נחשפות לגורמי לחץ, זעזועים, תנודתיות, שגיאות, תקלות, התקפות או כשלים. זהו מושג שפותח על ידי נאסים ניקולס טאלב, שיושם בניתוח סיכונים, פיזיקה, ביולוגיה מולקולרית, תכנון תחבורה, הנדסה, אווירונאוטיקה. את המושג הזה פיתחתי עבור ישראל בכתב העת האקדמי Question de Management שראה אור זה עתה. קל יותר להבין את המושג הזה על ידי ניתוחו בצורתו הגלובלית (מדינה) כדי לאחר מכן להיות מסוגל לשכפל אותו (בזהירות) בארגון החברה ובהנהלה.
נאסים ניקולס טאלב נולד בלבנון ב-1960, מדינה שנחשבה באותה תקופה לשווייץ של המזרח התיכון. המלחמה בלבנון ב-1975 דחפה אותו ליציאה לארה"ב ואנחנו יכולים לחשוב שהוא הרהר על הרעיון שלו נגד שביר בזמן שצפה במערכת האקולוגית של שכנתה הישראלית מתפתחת, בעוד לבנון צוללת למשבר. הוא כבר כתב כדי למשוך את תשומת לבם של פוליטיקאים בארצו בכך שהוא מזכיר את תרנגול הודו של חג המולד שאנו מאכילים מדי יום, מה שיחזק את אמונתו שיש להאכיל את החיים מדי יום, אבל בערב חג המולד היא תשנה את אמונותיה! ההקשר הנוכחי מצריך רשתות קריאה, פרשנות ופעולה חדשות כפי שעשתה מדינת ישראל, שנמצאת במלחמה מתמדת מאז לידתה ב-1948, ללא עומק אסטרטגי, עם תרבות המורכבת מספק, של עשייה, תעוזה, חוצפה ותרבות. חצוף. יש לומר שהמדינה תומכת בחדשנות בכך שהיא מקדישה לה כמעט 5% מהתמ"ג שלה שכן תחום החדשנות נחשב לעניין של ריבונות, מעין פררוגטיבה ריבונית. התקדמות טכנולוגית אינה נתפסת כיוקרה או חזון כלכלי פשוט, אלא כשאלה של הישרדות. כל אי הוודאות משולבות ברמת המדינה, ניזונות ומחזקות את עצמן במיוחד כשהן חשופות לגורמי לחץ, זעזועים בעקבות פיגועים, תנודתיות, פיגועים או מלחמה. המדינה נתונה גם לאירועים שיש להם סבירות נמוכה מאוד להתרחשות, כמו הפסד במלחמה, אך התרחשותם מביאה לתוצאות הרות אסון, כלומר היעלמותה. המערכת האקולוגית שלה למדה מטעויותיה כאשר הישרדותה הייתה מאוימת במלחמת 1973. האנטי-שביר אפשרה לישראל לאלף ולשלוט באי-ודאות במקום לחשוש ממנה, ואפילו הייתי אומר שהיא זקוקה לה כדי לצמוח. אי ודאויות הן חלק מהחיים וזה חסר תועלת והזוי לנסות להימנע או לחסל אותן. היות ולא מדובר באירוע מוות, אלא בחידוש שיש צורך להתכונן אליו ולהיות בפעולה ולא בדיכאון. אז יהיה עדיף לשחק על יכולת ההסתגלות המהירה שלו ופיתוח בר קיימא על ידי נטישת כל רצון לחזור למצב הקודם ועל ידי יציאה מהטיות קוגניטיביות. במילים אחרות, לא הסיכון אלא חוסר הוודאות הוא שאפשרו את התפתחות המערכת האקולוגית שלה שלומדת ומתעלמת מבלי לשכוח את הדברים החיוניים. כל זה לא נוצר באופן ספונטני אלא בנוי. אפשר גם להזכיר את מרוקו שהמערכת האקולוגית שלה נמצאת בתהליך של הפיכתה, הודות לשותפויות שלה, למערכת אנטי שביר שנראה את יעילותה בעוד כמה שנים!
Hervé AZOULAY: מהנדס מה-Conservatoire National des Arts et Métiers, DBA (דוקטורט למנהל עסקים), PROPEDIA, היה מנהל בקבוצות בינלאומיות גדולות (כולל INTEL ו-SCHNEIDER ELECTRIC), פרופסור בבית הספר לעסקים בדרך המשי (SRBS), הוא מתערב בבתי ספר גדולים (כולל Sciences Po ו-HEC), וכן באוניברסיטת רנמין ושיאן בסין.%
